×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא צ״ח.גמרא
;?!
אָ
וְאִי מֵחֲמַת תַּרְעָא זִיל לָא מְנַכֵּינַן לֵיהּ. וְהָא קָא שָׁבַח לְעִנְיַן נְסָכָא אֶלָּא אכִּי הָא דְּרַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עָבְדִי עוֹבָדָא בְּזוּזֵי דַּאֲגַרְדְּמִיס טַיָּיעָא עַד י׳עֲשָׂרָה בִּתְמָנְיָא. אָמַר רַבָּה בהַזּוֹרֵק מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲבֵירוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל פָּטוּר מַאי טַעְמָא אָמַר הָא מַנַּח קַמָּךְ אִי בָּעֵית שִׁקְלֵיהּ וְהָנֵי מִילֵּי בִּצְלוּלִין דְּקָא חָזֵי לֵיהּ אֲבָל עֲכוּרִין דְּלָא קָחָזֵי לֵיהּ לָא וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַדְּיֵיהּ אַדּוֹיֵי אֲבָל שַׁקְלֵיהּ בִּידֵיהּ מִיגְזָל גַּזְלֵיהּ הֲשָׁבָה בָּעֵי מֶיעְבַּד. מֵתִיב רָבָא גאֵין מְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ כֵּיצַד הָיוּ לוֹ מָעוֹת בְּקַסְטְרָא אוֹ בְּהַר הַמֶּלֶךְ אוֹ שֶׁנָּפַל כִּיסוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל אֵין מְחַלְּלִין אָמַר רַבָּה שָׁאנֵי לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר דְּבָעֵינַן מָצוּי בְּיָדְךָ דְּרַחֲמָנָא אָמַר {דברים י״ד:כ״ה} וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְלֵיכָּא. וְאָמַר רַבָּה דהַשָּׁף מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲבֵירוֹ פָּטוּר מַאי טַעְמָא דְּהָא לָא עֲבַד וְלָא מִידֵּי וה״מוְהָנֵי מִילֵּי דְּמַחְיֵיהּ בְּקוּרְנָסָא וְטַרְשֵׁיהּ אֲבָל שַׁיְיפֵא בְּשׁוֹפִינָא חַסּוֹרֵי חַסְּרֵיהּ. מֵתִיב רָבָא הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ עַל אׇזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. רַבָּה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַבָּה חֵרְשׁוֹ לְאָבִיו נֶהֱרָג שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲרִישָׁה בְּלֹא חַבּוּרָה דְּטִפְּתָא דִּדְמָא נְפַלַת לֵיהּ בְּאוּנֵּיהּ. וְאָמַר רַבָּה ההַצּוֹרֵם אוֹזֶן פָּרָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ פָּטוּר מַאי טַעְמָא פָּרָה כִּדְקָיְימָא קָיְימָא דְּלָא עֲבַד וְלָא מִידֵּי וְכוּלְּהוּ שְׁוָורִים לָאו לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ קָיְימִי. מֵתִיב רָבָא הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּמֵי חַטָּאת וּבְפָרַת חַטָּאת פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם מְלָאכָה הוּא דְּלָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ אֲבָל צוֹרֵם דְּמִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ הָכִי נָמֵי דִּמְחַיֵּיב בְּדִינֵי אָדָם. אָמְרִי הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ צוֹרֵם פָּטוּר וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ מְלָאכָה דְּלָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ חַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְאָמַר רַבָּה הַשּׂוֹרֵף ושְׁטָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ פָּטוּר דַּאֲמַר לֵיהּ נְיָירָא קְלַאי מִינָּךְ מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא הֵיכִי דָּמֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ואי מחמת תרעא [ואם מחמת שינוי השער], כלומר, מחיר השוק, שאינו קשור לשינוי המטבע זיל [הוזלו]לא מנכינן ליה [אין אנו מנכים לו]. ומקשים: והא קא שבח [והרי השביח] המטבע לענין נסכא [מטיל מתכת הכסף], שאם יתיך את המטבעות ויעשה מהם כסף המחיר עתה גבוה יותר ממה שהיה קודם! אלא צריך לומר שנוהגים בענין זה כי הא [כמו מעשה זה] שרב פפא ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע עבדי עובדא בזוזי [עשו מעשה במטבעות] של אגרדמיס טייעא [הערבי] עד עשרה בתמניא [בשמונה], ששמונה מטבעות חדשים היו שקולים כנגד עשרה ישנים ושילמו רק שמונה מן החדשים תמורת עשרה ישנים. א אמר רבה: הזורק מטבע של חבירו לים הגדולפטור. מאי טעמא [מה טעם הדבר]?אמר [יכול הוא לומר]: הא מנח קמך, אי בעית שקליה [הרי הכסף מונח לפניך, אם אתה רוצה קח אותו]. והני מילי [ודברים אלה אמורים] דווקא במים צלולין דקא חזי ליה [שהוא רואה אותו], אבל במים עכורין שלא קחזי ליה [רואה אותו], את המטבע — לא. והני מילי דאדייה אדויי [ודברים אלה אמורים דווקא שגלגל אותו], את המטבע, ממקום למקום עד שנפל לים, אבל אם שקליה בידיה [אם לקח אותו, את המטבע, בידו] וזרק אותו — מיגזל גזליה [גזל אותו], ואז השבה גמורה בעי מיעבד [צריך לעשות] ולהחזיר לו את המטבע לידו. מתיב [מקשה] רבא ממה ששנינו בברייתא: אין מחללין פירות מעשר שני על מעות שאינן ברשותו, כיצד? אם היו לו מעות בקסטרא (מבצר) או בהר המלך (איזור בדרום ארץ ישראל), או שנפל כיסו (ארנקו) לים הגדולאין מחללין עליהם. משמע שדבר שנפל לים הגדול נחשב כאבוד! אמר רבה: אין זו קושיה, שאני [שונה] הדבר לענין חילול מעשר שני, דבעינן [שצריכים אנו] שיהא הכסף מצוי בידך של הבעלים המחלל את המעשר, דרחמנא אמר [שהתורה אמרה] ״וצרת הכסף בידך״ (דברים יד, כה) וליכא [ואין כאן] אף שאינו אבוד לגמרי. ועוד אמר רבה: השף (מקלקל צורה) של מטבע של חבירופטור מתשלום הנזק, אף שגרם שייפחת ערכו של המטבע מאי טעמא [מה טעם הדבר]?דהא [שהרי] לא עבד [עשה] בו ולא מידי [דבר] והסלע נשאר במקומו. והני מילי [ודברים אלה אמורים] דווקא באופן דמחייה בקורנסא וטרשיה [שהיכה אותו בפטיש ועשה אותו שטוח], אבל אם שייפא בשופינא [שייף אותו בשופין]חסורי חסריה [חיסר אותו] ואז הוא משלם כל מה שהופסד על ידו. מתיב [מקשה] רבא ממה ששנינו בברייתא: האדון שהכהו לעבדו על עינו וסמאה, על אזנו וחרשועבד יוצא בהן לחירות. אם היכהו כנגד עינו וכתוצאה מכך הוא אינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומעאין עבד יוצא בהן לחירות. ולמדנו מכאן שאף שעשה בו מעשה שאין בו חיסרון ניכר — חייב עליו! ומשיבים: רבה לטעמיה [לטעמו, לשיטתו], שאמר רבה: בן שחרשו לאביונהרג על כך משום מכה אביו, שחייב כאשר עושה בו חבורה, כיון שאי אפשר לחרישה (לעשיית אדם לחרש) בלא לעשות בתוך כך חבורה, דטפתא דדמא נפלת ליה באוניה [שטיפת דם נפלה לו באוזנו] והיא שגרמה לכך, ולכן מכה באוזן שגרמה לחירשות נחשבת כדבר שיש בו חסרון, אבל הכאה בקורנס אינה מחסירה מן המטבע. ובענין דומה אמר רבה: הצורם (חותך מעט, שורט) אוזן פרתו של חבירופטור, אף שפרה זו אינה ראויה עוד לשמש כקרבן ונפחת ערכה בצרימה זו. מאי טעמא [מה טעם הדבר]?פרה כדקיימא קיימא [כמו שהיתה עד כה עומדת לשימושים שונים, גם עכשיו היא עומדת לאותם שימושים], שלא עבד [עשה] בה ולא מידי [דבר], וכולהו [וכל] השוורים לאו לגבי [לא אצל] מזבח הם קיימי [עומדים], ולשאר דברים לא נוצר חסרון על ידי הצרימה. מתיב [מקשה] רבא ממה ששנינו בברייתא: העושה מלאכה במי חטאת (מים שמזים על הטמא בטומאת מת כדי לטהרו), או בפרת חטאת (פרה אדומה) ובמלאכה זו פסלם מלשמש עוד למטרתם — פטור מדיני אדם, שהרי לא עשה נזק ניכר, וחייב בדיני שמים. ונדייק מכאן: דווקא מלאכה הוא שפטור בדיני אדם, משום שלא מינכר [ניכר] היזיקה שעשה בה, אבל צורם דמינכר [שניכר] היזיקה, הכי נמי דמחייב [כך גם כן הריהו חייב] בדיני אדם! אמרי [אומרים] בדחייה: הוא הדין שאפילו צורם פטור, והא קא משמע לן דבר זה השמיע לנו] מה שלא שנה דבר זה אלא דיבר במעשה שאינו ניכר כלל, שאפילו מלאכה שלא מינכר [ניכר] היזיקה חייב בדיני שמים. ועוד אמר רבה בענין דומה: השורף שטרו של חבירופטור, דאמר ליה יכול לומר לו] המזיק: ניירא קלאי מינך [נייר בלבד שרפתי לך] אף שנגרם בכך הפסד גדול לבעל השטר, שאין יכול לגבות בו את חובו מהלווה. מתקיף לה [מקשה על כך] רמי בר חמא: היכי דמי [כיצד בדיוק היה הדבר]?מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144